מחייכת לעצמי
אתה מחייך אלי
בדמיוני
והמבט החם והקורץ בעיניך
מציף אותי אושר חסר גבולות
אהבה אמיתית
שלעולם לא תוגשם
שאין לה מקום משלה בעולם
אתה שייך לאחרת
ואני לא שייכת אפילו לעצמי
ובכל זאת משהו שם
בוער תמידית כמו נר זיכרון חשמלי

קירבה זהירה, מהוססת
מאחורי הקלעים
אתה בחליפה שחורה ועניבה
אני בשמלת הקטיפה
שניה שאפשר להקפיא לנצח ולמסגר
במסגרת מוזהבת:
הנה שני בני זוג אוהבים.
ובשנייה שלאחריה -
הנה שוב שני זרים.
המסגרת הדמיונית מתנפצת לרסיסים
כלי הקשה וחלילים מלווים את הזמן העובר לידי
אולי למקום אחר?...

ואני רק רציתי לחבק חזק
את ראשי להניח על חזך
לשמוע את שפתיך מבטאות בשקט
את המילים הצורחות בתוכי לקראתך:
אוהבת אוהבת אוהבת
אוהבת
אותך!


29.1.2005