אתם באים ומחפשים
תשובות לשאלות המטומטמות שלכם
השאלות הכל כך חסרות חשיבות שלכם
ואתם לא רואים.
אתם מסתכלים עליי
חושבים שאני בנאדם מושלם, שלם
חושבים שאני בסדר
וממשיכים הלאה
ואתם לא רואים
מבעד לחלון הזכוכית
הזכוכית הדקה שיכולה להישבר-
אם רק תקישו עליה חלש עם האצבע...
אבל אתם לא בודקים
ומשאירים אותה בשלמותה
במחשבה שכך היא אמורה להיות.
שלמה,
ולא מנופצת.
ואתם עדיין לא רואים.
אתם גם לא מנסים להבין
אותי.
אתם משאירים את התמונה
כפי שהיא.
כי נוח לכם להאמין
נוח לכם להסתכל עליה ככה.
ואתם מסתכלים.
ומסתכלים.
ועדיין-
לא רואים. |
