אנשים,
אכזבתם אותי.
הפעם באמת.
הצביעות שלכם והניתוק שלכם מהמציאות זה דבר לא נורמלי.
ואתם ממשיכים להתנהג כאילו הכל כרגיל.
ונמאס לי כל כך.
לא רק מכם.
גם מעצמי.
אבל זה בגללכם- אני יודעת. נורא נוח שיש את מי להאשים, נכון?
אז זה מה שאני עושה- מפילה הכל עליכם. אנשים.
נגמרתי ונגמר לי, הכוח זאת אומרת, להתמודד עם הכל.
כבר לא בא לי. הכל לא בא לי.
לא בא לי לחייך אליכם במבט סולח כאשר אתם דורכים עליי כל כך
חזק, משחקים בי ומטלטלים אותי- ככה סתם, כי אתם נהנים מזה. או
כך לפחות נראה לי.
לא בא לי לעזור לכם כשאתם צריכים מישהו לצדכם, כי מתי בדיוק
הייתם שם בשבילי?
גם לא בא לא לאהוב אתכם בחזרה שאני לא מקבלת כלום.
כלום!
נמאס לי לתת. מעצמי.
לאנשים.
אנשים כמוכם- שיודעים רק לקחת ולהרוס.
אז הנה- הצלחתם.
הצלחתם להרוס אותי.