היא אומרת אולי מחר,
כל בוקר מחדש
עד שיגיע בוקר, וזה יהיה כבר מאוחר
היא אמרה שזה נגמר.
שכאב האהבה כבר לא נשאר
שזה עבר.
אך כשהיא קמה בבוקר
זה שוב חזר.
אולי בעוד כמה שנים
היא תבין
שהוא היה הסיבה היחידה
אף אחד לא יאמין
שבזכותו היא בחיים
והגיע בוקר וזה היה כבר מאוחר
כי הוא כבר לא היה,
והיא לא יכלה
לומר לו את מה שחש ליבה.
היא לא תאמר שזה נגמר,
שכאב האהבה כבר לא נשאר
שזה עבר.
כי
זה לא חזר.
כי לא היה מי שיבין
שהוא היה הסיבה
אחרי שנים
שבזכותו היא עוד הייתה בחיים.
ועכשיו כבר לא |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.