לפעמים נראה לי ש
אני יוצרת דפוסים חדשים
בכוח
נגד האבסולוטיות בה אני מרגישה
דברים ואנשים
שיש חלקים שארצה לחיות
המון והרבה ועכשיו
ושיש רגעים שאוספים לסוף היום
לשים מתחת לכרית
במקומות עדינים שלא רואים
הרבה אנשים אומרים לי
כמה את צעירה
בשביל דברים כל כך מבוגרים
אני חושבת שלי אולי יש דם אחר
בורידים
שזורם קצת יותר מהר
למקומות הלא נכונים
אומרים שהוא דקר עצמו
34 פעמים
למה דווקא 34, אני שואלת
ולא פעם אחת
האם המוות היה כל כך לא ממשי
בשבילו
או שהיה צריך לחלק את הכאב
כמו שאני תוחמת לי אנשים
ומילים עצובות
לכמויות הגיוניות, נסבלות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.