|
עוד לא אבדה תקוותנו?
יש לי ארץ טרופית יפה
עם טילים ושרפה
עם שרים וצבא
שמומחים בשליפה
יש לי ארץ טרופית יפה
בלי דקה של שלווה
בלי עבודה ושפה
העיקר - יש תקווה
אבל היא בכלל לא טרופית והיופי הולך ומתרחק
כך שיש לי רק ארץ (וגם זה כבר מוטל בספק)
הבוס שלי לשעבר
טרוף טרף
זקנים, נשים וטף
טרף קל
לבצע בו
מעשי מרמה ומחטף
להתפטר?
לא, לא כדאי עכשיו
ילדות
אבא, תקנה לי טרופית
לפעמים אפשר לקנות אהבה
אמא, תקני לי טרופית
אני אהיה ילדה טובה
מיץ קרמל דחוס בשקית אלומיניום צבעונית
(כמעט כמוני)
זו המצאה גאונית
אתה
תתקשר אלי
כשאתה רעב
אני אהיה פטר
ואתה הזאב
אבל הפעם
נשנה את הסוף -
אני אתן לך
אותי לטרוף
"פטור" ממדים
"פטור" מתספורת, כמובן
אתה אפילו מסתובב
עם נזם באף
וזה בסדר
"פטור" משירות קרבי
( פרוטקציות אצל הקב"ן)
"פטור" מללכת עם העדר
"פטור" מלהיות כמו כולם
כל כך הרבה "פטורים"
שמאפשרים לך להיות אמיתי
אז למה היית חייב גם
להוציא "פטור" מלאהוב אותי?
טורפת לילית של טורפים
מטורפת כי ירח מלא
הגורל טרף את הקלפים
אך המשחק שלי חולה
לוקה בחסר
החתיכה החסרה
אגו נפוח
חטא ותפוח
חבל מתוח
שנקרע...
"פורט" זה "דלת" בצרפתית.
איך אומרים "דלת" בהולנדית
והאם אפשרי
כשהיא נסגרת -
להכנס דרך חלון אחורי?
הטרפנו זה את זו ברגשות מדומים,
משחקים באהבה שיצאו משליטה
פרטנו ל פרוטות, פרקנו לגורמים
את השאלה מי אני ומי לעזאזל אתה
אך בלבבות מרופטים, בלי יותר מדי נחת
כל הזמן שכחנו לשאול - מי אנחנו יחד?
מתוך יאוש, אוחזים חלום, כמו שעיט אוחז את טרפו ב טפרים
מנסים לשווא ללבוש אשליה שכבר פרומה בכמה תפרים
אולי אני מטורפת, אבל לדעתי אנחנו יכולים להיות מאושרים
(ואולי שוב אני מוכרת לעצמי שקרים...)
שורה משיר
משפט מסרט
שמתמיד
אני זוכרת
שורה משיר
כבר לא עוזרת
תגיד,
אנחנו זוג
או פרט?
אף פעם לא תדע
עד כמה זה שורף
להיות חיה קטנה
שרוצה להטרף
הלוואי שיכולתי למות
משברון לב
כך זו לא תהיה התאבדות -
רק כניעה לכאב
החיים שלי
למסור פרטים
למלא טפסים
לא לעשות
מה שאסור
לתפור כפתור
להפיל פור
לחכות בתור
לעמוד בטור
לא הייתי נולדת
לו ידעתי שלחיות
זה כזה סיפור!
להיות אחת כזו שזוכרים
כמו מחט של אמת בערמת שקרים
כמו סדין אדום במלחמת שוורים
כמו ציפור טרף בין המון עכברים
כמו טרפה באמצע מאה שערים
מטגנת במחבת שחורה
ביצה טרופה
אחר כך מגרדת שמן שרוף
פרוטה ל פרוטה,
פורטת על גיטרה,
טורפת חיים
של טרוף...
05-06/10/2006 |
|
|
אם תמשיכי ככה
לזלזל בכישורים
שלי אני אעזוב.
באמת!
אפשר עוד שורה?
שירה נרגנת לפני
הלן ספיבק בחדר
המיטות הבורגני
שלה, ומתנדנדת
על מיטת המים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.