|
הנה אני ברחוב פלורנטין
רק אני והפיח
מוסיקה של מערב פרוע
ברקע
אני - והפיח - והעבר
פוסע מולי
עם עגלה וראש מורכן
המוסיקה נחתכת בחטף
התקליט נסרט
ונתקע על אותה נקודה
זו של הזוגיות השבורה
שחווינו
וכמו שתקליטים שבורים יודעים
אנחנו משחזרים את הסוף
אני הולכת אתה הולך אני הולכת
אתה הולך אניאתהאניאתה
אנחנו מתרחקים
ומגיעים עד לנקודה הזאת
פיח
שבת בבוקר
עגלת ילדים ישנה
איש ישן
מפרצים
ועליבות
כמה עליבות היתה
בי כשחציתי לצד השני של המדרכה
ובך
מבוגר ועייף וחוזר על עצמו
וכבר אמרתי עלינו
את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.
נשארתי עם מפרצים
בלב
ושמחה שמשונית
בעיניים. |
|
|
"גיא, אל תבין
אותי לא נכון.
טוב לי איתך.
באמת.
ואני גם אוהבת
אותך.
אני פשוט...
בתקופה קשה .
ואני מרגישה,
שאני צריכה
הפסקה לנשום,
להחליט מה אני
ומי אני לפני
שאני נופלת עליך
ככה...
איך זה?"
"לא רע, ממש לא
רע. קצת דמעות
לא יזיקו"
"הוא עוד יבכה,
המניאק"
מייפל בחזרות
גנרליות לקראת
הפרדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.