|
כאן ירד הלילה ואני עוד הייתי שם;
מנסה לחתור אל אופקי האור, אך לשווא.
צל החוף נבלע ונותרתי בלב-ים ללא תקווה,
מודלק בפז דמדומי הזיכרונות; אולי תהא בם נחמה.
בודד, אין מפרש וגם אם היה - אין רוח
ורק אני שם... בוהה אל תהומות... זנוח...
לא ארדוף חלומות ואקלע זרים -
לא אזרוק רשתות כדי לשלות פניני תעתועים.
גם לא אשב לצפות בגורל כאביון פושט יד
כאשר אולי עוד לא תמו בעולם מכמני הפז,
כמו הים שיורדת עליו האפילה לאחר השקיעה
ואף-על-פי-כן, כולו אור, כולו הוד מן הלבנה.
01/08/04
|
|
בא אלי ההוא,
נו, הקופירייטר
של אלוהים, אומר
לי, לא כל אחת
שיודעת למצוץ
היא קוסית ולא
כל קוסית היא
דוגמנית. אז
פתחתי את החולצה
והראתי לו אותם,
שידע עם מה יש
לו עסק
מיכלי בוידוי
מרגש, ועל זה
הקופירייטר של
אלוהים תמיד אמר
- רק תשחק להן
על הרגשי, כבר
תקבל את העולם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.