חלמתי חלום. ובחלומי אני שוכב במיטה. על יד המיטה עומד שולחן
קטן שחור. החדר ריק. החלון הוא מקור האור היחיד, הפתח הבודד
לעולם החיצון, והוא מציף ושוטף את החדר באור שמש של אחר
הצהרים.
פתאום דרך הרשת של החלון (שהיא, אגב, סגורה) פורצים רבבות על
רבבות של עכבישים גדולים ומפחידים. אני מנסה לסגור את החלון,
אך הם לא נותנים לי.
אני מתחיל לרוץ, לברוח, אך לפתע נהפך החדר לאולם ענק. אני לא
מוצא את היציאה. אני רץ, אחוז אימה, מנסה להתחמק, אבל הם
מתקיפים מכל הכיוונים.
סוף סוף מצאתי את הפתח, אבל הם כבר מכסים אותי מכף רגל ועד
ראש, ואני בקושי מצליח לזוז.
אני מגיע לדלת, נעמד על המפתן -
ונופל,
תוך כדי כך שאני שומע אותם מתנפלים עלי ברעבתנות ומכרסמים.
התעוררתי.
נשמתי לרווחה. זה היה רק חלום.
וידאתי שהחלון סגור והלכתי לישון, מצפה בכיליון עיניים לסיוט
הבא.
נכתב לפני יולי 1999
תוקן באוקטובר 2006 |
