ורוניקה נסאר / זכרונות אפורים |
להזכיר לי את מי שהייתי
בטן ריקה מלאה עצב
וכמה שבכיתי
אני רואה את הפריחה נסוגה
ואיך האפור גובר
טרם מצאתי רוגע
וכבר הנך חוזר
ואולי השתנו הדברים
עכשיו שגם הוא בתמונה
נתכסה בין שמיכות וכרים
ואתה תהיה סתם תאונה
ובכל זאת כשהופעת לפתע
דמעותיי זלגו כפירותיך
כמה יגון ואבל שוב הבאת
מחכה לאביב שיבוא אחריך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|