השקט שלפני הסערה הוא לא כמו השקט שאחריה.
זהו שקט תמים, שקט עם תקווה ששום סערה לא תגיע בדרך...
אך ככל שהשקט הזה נמשך כך יודעים שהסערה קרבה.

ואז הם מגיעים לאט לאט.
בהתחלה הם תוקפים בקבוצות קטנות, אך ברגע אחד הם מסתערים עליך.
המונים ורבבות...
מתישים אותך עד אפיסת כוחות גורמים לך להרגיש חסר אונים, עד
לשלב מסויים בו אינך יכול יותר.

ואז מגיע השקט שאחרי הסערה.
זהו שקט של רגיעה ושלווה, שאתה יודע שהגרוע מכל כבר מאחוריך.

והמסעדה שנראית עכשיו כמו שדה מלחמה עוד שעה ניסגרת ואתה הולך
עם הכסף הביתה...