|
השקט שלפני הסערה הוא לא כמו השקט שאחריה.
זהו שקט תמים, שקט עם תקווה ששום סערה לא תגיע בדרך...
אך ככל שהשקט הזה נמשך כך יודעים שהסערה קרבה.
ואז הם מגיעים לאט לאט.
בהתחלה הם תוקפים בקבוצות קטנות, אך ברגע אחד הם מסתערים עליך.
המונים ורבבות...
מתישים אותך עד אפיסת כוחות גורמים לך להרגיש חסר אונים, עד
לשלב מסויים בו אינך יכול יותר.
ואז מגיע השקט שאחרי הסערה.
זהו שקט של רגיעה ושלווה, שאתה יודע שהגרוע מכל כבר מאחוריך.
והמסעדה שנראית עכשיו כמו שדה מלחמה עוד שעה ניסגרת ואתה הולך
עם הכסף הביתה... |
|
|
נניח שקמתי יום
אחד ואני ממש לא
זועם, להיפך אני
מאושר וטוב לי,
ואני הולך ברחוב
שומע שירים של
בריטני וחושב לי
כמה שהעולם
טוב...
זה עושה אותי
פחות מלגזן
זועם?
המלגזן הזועם
מפתח אמונה בזעם
כללי שלא קשור
למצברוח הכללי
של הבנאדם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.