אני ובמבי בנדנדות,
הוא מנסה להתרומם, אצלי בלאגן בשערות.
אני צוחקת בקול, מאושרת כל כך,
במבי מרגיש נבוך מעט.
"נו במבי, תגביר מהירות!"
במבי מזיז רגליים בעצלנות,
"תרגיש את הרוח במבי, את האוויר!"
הוא מעקם פרצוף "ממש מסעיר..."
אני ובמבי בנדנדות,
שנינו מבכים פרידות.
כבר חודש שהם בנפרד
וגם אצלי לא כל כך נחמד.
במבי מגביר מהירות באחת,
נראה שהוא מתעופף באוויר.
אני צורחת לו שיירגע,
הוא כבר לא בגיל....
הוא אומר שלא דיבר איתה כבר חודש,
שהיא לא מחזירה הודעות.
עזבה את הבית ככה סתם,
מישהו הכניס לה רעיונות.
אני שותקת ומקשיבה.
במבי המסכן, כואב לו נורא,
וגם אני מרגישה, ככה קצת, בפינה,
דמעה מחליקה לה, בהפתעה.
במבי ואני מתנדנדים,
האהובים שלנו מתעלמים.
פתרון מושלם למערכת יחסים.
טיפשים, הם כאלה טיפשים.
במבי ואני עייפים והידיים אדומות,
במבי אומר לי שאני יפה, מסניף לי את השערות,
אני אומרת לו שהוא נפלא והיא המפסידה,
והוא אומר לי שאני מצחיקה.
במבי ואני בנדנדות,
מערכות יחסים באות והולכות,
האהובים שלנו עושים לנו צרות.
צרות צרורות.
במבי כועס ואני עצובה.
שנינו בועטים בכוח באדמה,
מקווים שהאהובים יישכחו במהרה.
קר על הנדנדה.
אני ובמבי מתנדנדים וכבר מחשיך,
במבי מספר לי מה הוא מרגיש,
היא עקרה לו את הלב ישר מהמקום,
ואני מרגישה בודדה פתאום.
אין לי מה לומר לו,
מה אני בכלל מבינה באהבה?
אני רק יודעת להתנדנד עוד ועוד
כמו ילדה.
15.10.2006 |