אני בא אלייך
מדרכים לא סלולות
מהיסטוריה לא כתובה
הכול גלוי
כתוב על פניי
ואת יכולה
לקחת מתוכי את כול אשר תצטרכי
ולכתוב על פניי
את אשר תרצי לזכור
אני בא אלייך
בלי מטען ובלי דרכון ואישורים
עם מזוודה קטנה נטולת עניין
אין בי שום מתנה
להעניק לך
לפני חצות
לפני ששנינו הופכים מחלומות למציאות
אני בא אלייך
שפוט של געגוע
עם כול הקשרים
המבקשים להיפרע בתוכי
אין בי מכתבים לכתוב
ואין לי במה להסתיר את הסדקים
הכול כתוב על פניי
את יכולה לקרוא הכול
שתרגישי בודדה
ותרצי נחמה
אתן לך מה, שיעניק לך
תחושת ביטחון של חומות בצורות
המבקשות להגן עלייך
אני בא אלייך
מכבישים מפותלים
בתי קפה נשכחים
סיפורים שלא ידעתי לספר לך
ותחושות שלא הכרתי דרך, לפשט אותן מולך
אני בא אלייך
מתוך מה שחסר לשנינו
להשלים אותי דרכך
ואת תיקחי ממני
מה שאיבדת אצל אחרים
אני בא אלייך
ממקום שלעולם לא נחזור אליו
מכתובים שנקרעו
מזיכרון שנשכח
לעיתים זו נחמה
לעיתים זו טיפה
לא הצלחתי להסביר לך אחרת
ואולי זה השקר, שאנחנו מנסים להיגמל
על הזרות
להניח לנו
אני בא אלייך
וכול פעם, זה קצת אחרת