[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בעקרון הבנתי מתישהו שכל החשיבה שלי בקשר למעברי תופים בנויה
על המעברים של ג'ון בונהם מ"לד זפלין". ככה זה, יש דברים
שנטמעים לך בפנים בערך בגיל תיכון ואחר כך אתה יושב בהופעה
ומחכה שהמתופף יביא את המעברים ההם שבונהם ניגן לפני שמצאו
אותו באיזה מוטל כמו שאר החברה הטובים.
בדיוק כמו שאת עם מנשה האקס שלך.
"מנשה אף פעם לא היה שותה לי את השלוק האחרון של המיץ", "מנשה
היה מתקשר לפחות פעם בשעה"
בקיצור החליף לנו את "וו החיבור" בעברית ה"מנשה שלה".
לא משנה שהיא זרקה אותו,כי נמאס לה שהוא רץ אחריה לכל מקום
ורק מנסה לרצות אותה בכדי שתמשיך להחזיק לו את הרצועה. ולא
משנה שהיא בקשה ממנו כבר איזה 60 פעם שיפסיק להתקשר כי יש לה
מישהו (אני, אני). אחר כך הוא אפילו ניסה להתיידד איתי כדי
לשמוע עליה.
בקיצור דבק, אבל לא סתם, דבק דו-צדדי.
אבל כמוני ובונהם, היא עדיין מחכה לג'סטות שלו.
לפחות פעמיים-שלוש בשנה אני סוגר ת'אור בחדר כשכבר כמעט חושך
בחוץ ושומע מהתחלה עד הסוף את "Since I've been loving you''.
הWorking from seven"-" של רוברט פלאנט ובסוף הone more"-,
One more''   ,הפתיחה של פייג ואחר כך הסולו שלו שדופק את
הראש, ולכל האורך התופים האלה של בונהם, מכה בבטן כל מכה שלו.
אחר כך אני ממשיך להופעה החיה או לאחד התקליטים הראשונים חוץ
מIII-.
יש לך ת'תכונה המעצבנת להיכנס לי באמצע של המוזה המקודשת הזאת
להדליק את האור ולשאול למה אני יושב בחושך.
אני יודע שמנשה תמיד היה יושב באור, אבל את יודעת שאת האור
רואים רק כשעומדים בחושך. אבל עזבי אותך מהברקות של עובד
בחברת חשמל אני תמיד אומר, מנסה למשוך אותך אלי, אבל לא בא
לך, כלומר לפעמים כן, לרוב לא. בטח מנשה נישק לך ת'רגליים כל
פעם שהסכמת. אני לא מתחנן למרות שאת סקסית משהו במיוחד בקיץ.
עם החולצות הצמודות שלך והפוש אפ, כי "יותר קל לי ללכת ככה."
שמענו עליך ושמענו עליכן, בסדר?
איפה הייתי?! (הקיץ הזה בתל אביב תמיד מוציא אותי מריכוז)
בקיצור, בסוף נפרדנו, הים אני יוצא עם מישהי אחרת.
קוראים לה: "אוש" שזה קיצור של אושרית, לא משנה אף אחד לא
מושלם.
הכי חשוב, היא אוהבת חושך, היא אוהבת להזדיין, והיא מתה על
המעברים של ג'ון בונהם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם היתה לי אמא
כזו כבר היתם
רואים אותי
בחדשות.



אחד שראה פרסומת
לעוגה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/12/06 20:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דן הופרט

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה