מקיימים הבטחות. גם אם זה לצפרדעים. זה הכלל הראשון שמלמדים
בקורס המקוצר לנסיכות.
ובתור נסיכה, גם אם חסרת סבלנות ונימוסים בסיסיים (כפי שאמא
טוענת), הבטחות הן גבול אדום עבורה. היא ידעה שהוא צפרדע ולא
נסיך תחת כישוף, אבל הכרכרה שלה הפכה לדלעת, ובאמת שלא הייתה
לה ברירה אחרת. מועד הפרעון התקרב, והצפרדע המשיך להיות צפרדע,
ואחד מהסוג הרעיל.

גם ההבטחה שלה הייתה הרבה יותר מינורית. נסיכה מהוגנת לא תבטיח
לא לצפרדע ולא לנסיך לישון במיטתה. ללכת להופעה ביחד יכול
להתפרש גם כאקט ידידותי, או סתם של שיעמום. נסיכתנו חשבה על
דרכים אלגנטיות להתחמק, אבל ידעה שאין לה ממש ברירה. היא ניגשה
לויטרינה הגדולה שבחדר האורחים ושלפה משם את הגרזן שהמלך השכן
הביא להם כשי. היא בדקה את להבו בעזרת אצבעה. פס אדום הופיע,
והיא מיהרה ללקק את האצבע העדינה.

היא התיישבה בנוחות בכרכרה ושיחקה עם הגרזן. התאמנה מול המראה
בהבעות אימה ופחד שונות. "אני באמת לא מבינה מה השתבש, אבא...
הוא אמר לי לכרות את ראשו בגרזן, וזה בדיוק מה שעשיתי".