יצחק רייויט / נגוהות עינייך |
ליבך הולם פעימותיו,
קרועות עינייך
כאיילה ניצודה.
מבעד לתריסי ריסייך
מבצבצת דמעה-
שקופה כאגל טל,
זוהרת נגוהות תכולות.
מבטך השואל
טובע בעומק ימיי
כל דמיי אלייך עורגים
מיום נפגשו עינינו.
פתחי אלי לבך
למעיין בוקע אהבים
השוטף נחל אכזב
להרוות נפשי העורגת.
י.ר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|