|
קופאת במקומך
ליבך הולם פעימותיו,
קרועות עינייך
כאיילה ניצודה.
מבעד לתריסי ריסייך
מבצבצת דמעה-
שקופה כאגל טל,
זוהרת נגוהות תכולות.
מבטך השואל
טובע בעומק ימיי
כל דמיי אלייך עורגים
מיום נפגשו עינינו.
פתחי אלי לבך
למעיין בוקע אהבים
השוטף נחל אכזב
להרוות נפשי העורגת.
י.ר |
|
|
דודו בא אלי
וביקש קצת קוק
אמרתי לו
דודינקה אתה
יודע שיש לי רק
גראס אז הוא
ביקש קצת גראס
אמרתי לו דודילה
אתה יודע שיש
יובש עכשיו גם
חורף וגם בלאגן
בגבול, אז הוא
שאל אם יש לי
כדורים,
הזדעזעתי אמרתי
לו דודו אני לא
מחזיק כימיקלים
דיברנו על זה
לא?
אז הוא ביקש
אקונומיקה
נתתי לו, אני לא
מסוגל לסבול
כימיקלים.
ד"ר מישה רוזנר
הרופא האישי שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.