זאת הייתה המסיבה של החיים שלי.
מסיבה של אקסטזה מטורפת ואולי קצת גם אקסטזי...
נכנסתי לשם כמו דיווה מנפנפת בשיער הבלונדיני הארוך ומעפעפת
בעיניים מרוחות מסקרה, עיניים כחולות, עיני חתולה, אמא תמיד
הייתה אומרת.
מכנסי לייקרה צמודות על רגליים ארוכות וחטובות, וחולצת מחשוף
עמוקה וצמודה שהבליטה שדיים מלאים ויפים ומותניים מושלמים.
כשצעדתי פנימה בהליכה בטוחה כל הראשים הסתובבי לעברי, אפילו
בנות. זהרתי באור נוגה בתוך ים של שלדים מתנועעעים.
החברים שלי דחפו אותי פנימה כשנכנסנו ומיד הסתכלנו סביבנו
לראות במה מדובר.
ממש מסיבה של הלייף זו הייתה, חשבתי בשביעות רצון. המוזיקה
הכי טובה, אורות מהבהבים, ברמנים חתיכים ובעיקר אנשים צעירים
ויפים שבאו כדי לחגוג ולדפוק ת'ראש.
אחרי שהזמנו בירה הלכנו למרכז רחבת הריקודים ופשוט רקדנו כמו
מטורפים. כמו כולם.
אני זוכרת, אני זוכרת שהיו אורות כחולים, ירוקים, צהובים
חולפים מול עיניי וכל מיני צלליות של בני אדם מפזזים כמו
חיות, רוקדים סביבי ואולי קצת עליי. אני זוכרת מוזיקה מקפיצה
שואגת באוזניי, מרטיטה את גופי הענוג, אני זוכרת שגברים
מסוקסים דחפו אחד את השני כדי לרקוד איתי, או יותר טוב -
עליי, אני זוכרת שיכרון, שיכרון חושים שמעולם לא חוויתי, אני
זוכרת אושר עילאי שסנוור אותי, כמעט צרב. הייתי יפה, הייתי
מנצחת, רקדתי כמו מטורפת וכולם רצו רק אותי, הייתי מלכה
במסיבה של הלייף ההיא, וההרגשה הייתה מדהימה, לא רציתי שזה
ייגמר...
כן, חלום נעים ביותר זה היה, חלום רחוק מהמציאות, כל מציאות.
אני לא הייתי בלונדינית מדהימה עם עיני חתול ורגליים חטובות,
לא הייתי מנצחת בשום מסיבה וגם לא מלכה, גברים לא נאבקו כדי
להיות איתי, ולא הסתכלו עליי כמו על דיווה כשצעדתי לתוך
המסיבה של הלייף - זאת לא הייתה המסיבה של הלייף, זו הייתה
מסיבה של המוות שלי, מסיבה שהזיתי אחרי שבלעתי ת'כדור האחרון
בקופסה...