|
אם לבוא אל השירים
ומילים אל הלב להגניב -
אז רק כדי לטעום מן העינוגים
אשר בשירים מובטחים.
אם נגנבות שעות לריק
עבור מים מתוקים שלא נגמעים -
עד מהרה יגיעו הלילות
בהם תחדולנה המילים לפכות.
כוס שממנה לא שותים -
מדוע על השולחן בכלל לשים?!
הרי סתם תלאה מלחכות
ורק אבק תצבור.
תנו לשעות הגנובות לחיות
שלא תהיינה המילים עיוורות,
שלא תהיו כמו תולעי ספרים זוחלות
אשר חוורונן נראה למרחוק.
08/01/05 ©
|
|
|
משפט אחרון לפני
המוות:
היי, אתה לא זה
מהסלוגנים? נו,
חגב, צרצר, משהו
כזה, לא? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.