שוק קטן באמצע בהודו. שוק קטן שמלא בריחות, טעמים וצבעים.
אני מצטערת שאין לי עיניים כמו לזיקית. אלפי מראות נפלאים
חולפים מול פניי
הכול כל-כך יפה ורגוע. אנשים מחויכים אומרים שלום.
באמצע השוק הודי זקן יושב על מרבד צהוב ומנגן בחליל מנגינה
קסומה ופשוטה.
אני נעצרת להקשיב ועוצמת עיניים. נותנת לעצמי להתמכר לתחושת
הרוגע שהמנגינה הזו משרה.
כשאני פותחת את העיניים אני רואה ילדה הודית קטנה עם טיקה
באמצע המצח מסתכלת עליי ומחייכת אליי חצי חיוך. הזקן מתחיל
לנגן מנגינה שמחה שגורמת לי להזיז בעדינות  את הירכיים. הילדה
הקטנה מתחילה לרקוד בעדינות לצלילי המוזיקה השמחה. היא נראית
כמו פיה כשהסארי הכתום שלה מרחף סביב גופה. אנשים יוצרים סביבה
מעגל מסתכלים עלייה מהופנטים.
היא שמה לב שהירכיים שלי נעות ומושיטה אליי יד. היא רוצה שאבוא
לרקוד איתה.
אני מסתכלת מסביב,בודקת שהכוונה היא אכן אליי. המבטים מסביב
גורמים לי להבין שאכן היד מכוונת אליי. אני מהססת, ומושיטה לה
את ידי הרועדת במקצת.
היא מביטה אליי בעיניים מבינות ומסמנת לי להתכופף לכיוונה, כמו
רוצה ללחוש לי משהו על האוזן. אני רוכנת לעברה מחכה לשמוע מה
יש לה לומר לי,אך היא מושכת את הגומייה שמחזיקה את שערי אסוף
בפקעת ומשחררת לחופשי את שערות הזהב שלי.
היא מביטה בי בעיניים שחורות וגדולות וללא מילים אומרת לי
שעכשיו אני יכולה להתחיל לרקוד. היא נעה יחד איתי לאט לאט
נותנת לי להכיר את המוזיקה.
עם הגופייה האדומה שלי והסארי הכתום שלה אנחנו יוצרות יחד
מעיין שלהבת קטנה שלי ושלה. שלהבת שעוטפת את שתינו בחום
אינסופי.
היא מחייכת אליי, כאילו נותנת לי אישור להמשיך לרקוד גם לא
אחיזת ידה.
המנגינה של ההודי הזקן מתגברת ונהיית מהירה יותר אנשים מלווים
את המוזיקה במחיאות כפיים קצובות. אני מתחילה לרקוד ושוכחת את
הסביבה ואת האנשים שצופים בי ומתחילה לרקוד מבפנים. מהנפש.
אני מנקה רעלים מהגוף בסיבובים חדים. מוציאה ממני פחדים בהנפות
רגליים ארוכות. משחררת כאבים בקפיצות גבוהות. שולחת לשלום
כעסים בהנעת הצוואר והראש. בהזזת הידיים אני נפתרת מההלקאות
העצמיות.

בשוק צבעוני וקטן באמצע הודו אני משחררת את הכל ביחד עם ילדה
הודית קטנה וזקן הודי שמנגן על חליל קסם, מנגינות שבריאות
לנשמה.