הם חיים באותה דירה אך אין להם מושג מה קורה האחד בחיי השנייה.
למרות שהם אוכלים אותו דבר,ממהרים באותו אופן ושותקים באותה
צורה.
כן,גם לשתיקה יש צורה.
הוא לא יודע שהיא כבר הפסיקה להאמין באלוהים.
היא לא יודעת עליו כלום יותר.
שותה יין בטעם של תרופה ומגלה שהיא מחזיקה את הכוס בדיוק
כמוהו.
היא מתחממת בקלות ושמה דיסק כדי לשמוע כמה צלילי גיטרה.
המתופף מכה על התופים והיא בתנועות חדות ומדויקות חותכת את
האוויר עם אגרופים קפוצים יחד איתו.
מדמיינת שיש לה שני מקלות בידיים.
עוצמת עיניים ועוברת לחקות תנועות גיטרה בפתאומיות.
מרעידה אותה,שרה בלי קול.
מנסה לא להוריד לעצמה את מצב הרוח.
היא עוד צריכה לצאת היום עם יואב.
מחייכת מול המראה וחושפת את שיניה.
העיניים נשארות בצורתן המקורית ללא נוע.
לאט לאט היא מצמצמת אותן לכדי שני חריצים קטנים.
לחייה עולות ומקנות צורה חדשה לפניה,צורה של שמחה.
היא מאשרת.יש לה חיוך.
היא תראה אותו גם ליואב.
לגימה אחרונה מהיין והיא יוצאת לדרכה.