קסומה וענווה
הזמן קורא אחרייך.
קמטי חכמה לא
יביאו הגברים אלייך.
הזמן הוא לפנייך,
היסטוריה,
מתממשת!
את -
נכחדת.

בין עננים,
כאילו היית הקסומה הזאת
שפעם הקסימה במבטים.
יושבת לבד,
כסא נוח
וגבינת עיזים,
יום שבת אחד
בלי הנכדים.
סתם מילים שנאמרו,
סתם רגעים
שביעף חלפו.

ספרים נפתחים לפנייך,
לבבות קוראים אלייך,
גופך קורס אחרייך - בלחישה.
עבר זמנך,
עוברת מכאן נשימתך,
קולך לא מהדהד בחדרינו יותר.
חיטובים,
מדרגות וטיפוסים.
נשיקות,
יולי אוגוסט החמים.
סתם עוד אחד,
מחר נשכח,
יבוא חדש למקלטך,
אשת חיל שכמותך.