תהייה ללא חרטה

שיכחה
שיכחה חלקית, סובייקטיבית יש להניח
אני לא זוכרת מה משך אותנו יחד כל כך הרבה זמן
זוכרת למה נפרדנו פעם ראשונה
ולמה חזרנו
זוכרת שם את ההכזבה שתרסק אותנו בפעם השניה
אבל לא זוכרת מה משך אותנו יחד כל כך הרבה זמן

זו הייתה חייבת להיות אהבה

שנינו לא פחדנים כדי להמשיך סתם כך
ואם כך אהבה אכן מעוורת כל הגיון
ואם זה לא החזיק בסוף
האם האהבה נגמרה?
דעכה?
השתנתה?

ולמה אחרי חצי שנה
אתה פתאום יותר חסר לי
זה אתה?
זה הזכרונות?
זו הבדידות?
זה הפעם הפחד?

אתה כתבת לפני שנפרדנו
שאני חזקה ממך
שאני כבר מסתכלת הלאה
אני כתבתי שאני רואה בעניים פקוחות - בלהות

מה משך אותנו יחד כל כך הרבה זמן, לעזאזל?