כה מבולבל אתה
ואבוד
אמרתי לך כבר-
כמו ילד שהלך לאיבוד
בלונה פארק.
כל כך הרבה דברים טובים
סביבך
אבל פחד וחוסר בטחון
להושיט את היד ולגעת.
רגע אחד החלטי ונחרץ
יודע בבטחון
מה צריך לעשות
ורגע לאחר מכן
מתחרט
לא בטוח
ספקות מקוננים בך.
רגע אחד אוהב
ורגע לאחר מכן
ספקן.
יודע
ולא יודע.
ואני מחכה
מיטלטלת איתך מצד לצד
נחבטת כל פעם מחדש
וממשיכה
כי בניגוד אליך
האהבה שלי חזקה מידי.


וגם אחרי שהחלטת שזה הסוף
שאנחנו לא יכולים להמשיך להיות יחד,
אתה עדיין מבולבל
אבל כבלת את ידיי
וידייך
ועוד רגע
תהיה כבר רחוק
וכל הספקות
     ההחלטות
     והחרטות
לא ישנו יותר.
כנראה שיש דברים חזקים יותר
מאהבה.