זה הכל הרבה יותר קל שזה בגוף שלישי, אפילו שני. שזה הוא ואת,
אבל לא אני. רק לא אני.
ואת לא מדברת על זה, כי בצעם את לא יכולה, רק אני יכולה. ואני
הרי לא רוצה- כי ברגע שמדברים על משו, אז זה אמיתי. ברגע שאתה
אומר משו ואדם אחר שומע, אז זהו. מהרגע הזה זה כבר לא רק בראש
שלך.
ואני, לא יכולה לדבר. לא רוצה לדבר.
מי בעצם רוצה להודות שאחרי 7 חודשים הכל עדיין עומד במקום, הכל
כולל הרגש.
ואל מי בעצם מדברים? לקיר אולי. זה לא הופךאת זה לאמיתי, זה רק
הופך אותך ליותר משוגע, מדבר עם קירות, ואז אולי המחשבות לא
אמיתיות, ואז אולי הכל בסדר.
אני בסדר. |
