מתאר העצים מגלף עלוותיו,
בגוון חום זהב ערביים.
רוח דרכים המשרך שפתיו,
בוזק אבק לעורק מים.
רקיע הרווי אגלי קיץ,
פורע שיער לסיביי נוצות.
נחשול המעגל רכס חיץ,
מפורר יפעתו להד ניצוצות.
משלהי פסגתו נפתל משעול,
הפוסע במורד גבעתה יחף.
קנה הסוף זוקף אשבול,
שוקע לעפר ניחוחה רושף.
ערב קריר הנושר מדמותה,
שוזר לקולה רחשי עונה.
קרן מבטו הנלכדת בדמעתה,
נושקת לצללית אור אחרונה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.