דני שטרית / במסווה של אין |
בעודי שבוי באזיקי רוח, חלול.
במסווה של אין שחר
בוססת דמי המיקסם המחר.
שובתי אורח נחו לצלילי תוגתי
באין מדמיע,
בטללי בוקר שירתי.
מתרפס ופוחס, ליבי שבוי
תופס אזיקי שווא כחבוי.
יגוני דולף ומדליף גילגול
במדרוני שאולה נדם,
דומהו עיגול.
לצילו של גילגול חנוק ומפרפר
דומה כי טרם שעתו לכפר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|