[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ג'וי פילד
/
האיש הכי עצוב בעיר

שוב אני לידה מתיישב,
כאילו במקרה.
הכיסאות צמודים מאד,
אני האחראי לדבר.
אך לא יועילו הכיסאות שאצמיד,
כל עוד הלבבות לא ייצמדו זה לזה.
מעצמם.
בלילה, כשחוט הערות כמעט ניתק,
נגלית דמותה בדמיוני,
בקרוב היא תופיע לי בחלום.
והלב, הלב עודו פועם בשבילה.
אך היא, במי היא הוגה בחושך?
ולכבוד מי מפעם בה הלב
   (זה שדופק בזו השנייה,
    אולי אפילו בקצב דפיקת לבי)?
העפעפיים סוככים על עיניי,
מזמינים דמעה להשתחל בינות הריסים.
-וודאי לא לכבודי פעימותיו...
וברגע המסוים הזה,
אני אולי האיש הכי עצוב בעיר.


(אוקטובר 2006)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שכבתי עם משה
רבנו.
אברהם אבינו נגע
לי בחזה.
גם מוחמד תקע לי
מאחור.
אני וישו ככה
ככה.
בודהה מישש
בחושניות את
ישבני.
בועז רימר לא.



זוזו לסטרי עורך
ספירת מלאי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/10/06 4:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'וי פילד

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה