כשעוד גרנו על הירח היו שם הרבה אנשים...
אני עדיין זוכרת איך עזבנו...

הכל התחיל כשאיש אחד קם עם מצב לוח רע בבוקר ומיד אחר כך רב עם
המשפחה שלו לפני שהוא יצא לעבודה.
בעבודה הוא החליט שאף אחד לא לרמה שלו והעיר לכולם הערות
מעליבות ,כשהוא חזר הביתה הוא המשיך להוציא את העצבים שלו על
האישה השכנים וכמובן על הילדים לאט לאט כל האנשים במעגל החברתי
הקרוב אלו החלו לנהוג כמוהו כי ראו שהרבה יותר קל להוציא את
העצבים על אחרים מאשר לשלוט בעצמך ולמצוא דרכים קצת יותר
מקוריות להוציא אותם.
לאט לאט הכל התפשט במעגלים אנשים פיתחו שנאה וקנאה ,רבו
נילחמו, שדדו הרגו הגיעו למלחמות אזרחים, ומשם למלחמות עולם,
עד שאלוהים החליט שפשוט נימאס לו, הרג את כולם.. והתחיל פה על
כדור הארץ את הכל מחדש,,רק הבת של אותו האיש נשארה, היא לא
השתנה כמו כל השאר אז אלוהים החליט לתת לה לחיות.

ככה שכל פעם שאתם מסתכלים על הירח וחושבים שיש שם איש תדעו שזו
ילדה.
ואם אתם תוהים למה היא עצובה אז תדעו שזה בגלל עולם ניפלא
שנהרס סתם בגלל איזה איש שקם בבוקר על צד שמאל...