חושך כמה כוכבים שדולקים בחוץ ותאורת לילה חזקה מידי.

שקט מוזיקה מבחוץ שמשדרת גלג"ץ כמעט 24 שעות חתולים
שמייללים תינוק שבוכה, וסתם מישהי שצורחת.

קור אמצע יולי מכנס קצר וגופייה ובפנים יש חתיכת קרח שבורה
שמטיילת לי בגוף וחותכת את הורידים.

בדידות אם רק אפתח את הדלת יכנסו המון אנשים, וכנראה שגם זה
לא ישנה כלום.

זמן שנה שלא היית כאן, ושנה שהיית וזה בדיוק בדיוק אותו
דבר.

חופש משהו נכרך סביב לגרון שלי, קורא לעצמו החיים שלי.

סוף צפיתי לזיקוקים אבל האמת זה סתם כמה דפים וכמה חתימות
שאורזות שנתיים תוך שעה שעתיים.

בית סגרו את הבית קפה שהיינו יושבים בו כשהיינו קטנים.
ומשפצים את הרחוב הראשי.

ראילי אתה אף פעם לא יודע מה יקרה לך עוד דקה, ואתה אף פעם
לא מבין את זה עד שקורה משהו שמשנה לך את הכול בשנייה.
אנחנו גם לא באמת משתנים, אנחנו סתם מנסים לשפר את הסרט
ומדביקים לזה שמות יפים יותר כמו התבגרות, בסוף בפנים אנחנו
נשארים אותם אנשים.

מחשבות אחרונות בצבע בז', אני החלון שלי מדליקה עוד מקל
ניקוטין ושואפת עמוק, עוצמת עיניים זורקת את עצמי קדימה
ואחורה.