ואם רק הייתי
בזמן האחרון אני רואה אותך מסתובבת עם הכלב בגן הציבורי שליד
הבית שלי. רציתי לגשת אליך פעם, רק בשביל להגיד שאת הבחורה
הכי יפה שאי פעם ראיתי. סביר להניח בעצם שכן הייתי ניגש, אבל
סתם בשביל לשאול אם הכלב נושך ואם אפשר ללטף אותו. יש לי כלבת
גולדן רטריבר, שמה סנדי, ואני מוריד אותה לטיול ב6- בבוקר לגן
הציבורי. זה עצוב שעוד מישהו קם ב6 בבוקר בשביל לצאת לטיול עם
הכלב שלו חוץ ממני.
יכולה לשכוח
הייתי חייבת לשירותים, הרגליים שלי קפצצו והידיים שלי רעדו
והשלפוחית שלי איימה להתפוצץ. הרמתי את האצבע, 'אפשר ללכת
לשירותים?', ויצאתי מהכיתה. איך שסגרתי את הדלת, תפסתי את
רגליי ורצתי הכי מהר שיכולתי לתא השירותים הכי קרוב. ישבתי על
האסלה והשתנתי בעודי שומעת קולות הקאה.
לימור למדה שכבה מתחתיי ולבשה אוברולים מלוכלכים מצבעי
אקריליק. היא אמרה לי, לאחר שיצאה מהתא שירותים, שהיא לא
בולמית, היא פשוט מרגישה יותר מדי מלוכלכת מבפנים.
שאהבת אותי
את קוראת בקול רם מדי, את לא שרה - את צועקת, אוצר המילים שלך
דל מדי, את לא שמה לב לפרטים קטנים, הקווים שלך שבורים מדי,
או עקומים ובכלל, את לא יודעת לצייר עיגול מושלם. את לא יודעת
לבשל, לא יודעת לכבס, את לא יודעת להסתרק כמו שצריך. את
טיפשה, את שמנה. את לא מתייחסת אליי כשאת עם אנשים שאני לא
מכיר, את לא מציגה אותי בפניהם. את מאמינה בדברים טיפשיים, את
רואה סדרות טיפשיות וקוראת ספרים טיפשיים. את מוציאה מאיות
במבחנים שאת החומר עליהם למחרת את לא זוכרת, את מעצבנת אותי.
את מסריחה מסגריות, והבושם שלך גורם לי לבחילה. את לא יודעת
לנשק, את לא יודעת להזדיין, את לא גורמת לי להרגיש טוב,
מה אני עושה איתך בכלל.
שבאמת אהבת אותי
לאחר שהילדים סופרים אחת, שתיים, שלוש ולא מתבלבלים
אנחנו מלמדים אותם לספור ארבע, חמש, שש.