מהיום בו פגשתי בך לראשונה
הפכו חיי למטרה
המטרה להיות לצידך
חיי הפכו קירות סגורים
שבניהם חוצץ חלון סורג
מה שבפנים זה מה שנשאר ממני
יונת החופש מבחוץ
כנפש כואבת המנסה לשרוד מזוג כנפיה הסדוקות
זה היה ציד האהבה שפגע בה לשובע מטרותיו.

מסרב לזכור ומתאמץ לשכוח
אך לפתע שיר חדש פורח
מכתב המשתוקק לשפתיים קוראות
אלו הן אולי שפתייך מירב ?
רחוב צדדי קטן, חמישה בנינים
שנפש אדם לא דרכה בהם למטרות אהבת אמת
נחלת יוסף מירב
נחלת אהבתי שהתנפצה כבר לרסיסים
מתחננת לנחלה אחרת להבנות בה מחדש
אולי בנחלת יצחק הדבר ?

אני לא יכול לוותר עלייך מירב
זה גדול ממני
הנני אדם פשוט
רק המחשבה מלוותר
מכבידה על נפשי לשאת את מחשבות..
האחרת!!
לא רוצה ובטח לא רוצה לרצות אחרת.
נערה קטנה אחת
גנבה את נפשי
הפחד הגדול שבי
שהיא לא תחזיר.

אין דבר חזק יותר מאהבתי אלייך מירב
אף אם את מותי החליט לבקר
מי מבטיח לי שאת הוא לא נצחי
ואם אקבל מנפשה של אחרת
ותאוות נפשי תחטא ?
איך הסתכל על פנייה

מתוך "מירב היום הגדול" 1997