שלווה בת אשוח / ואין סליחה ומחילה |
הנחתי לרוחך לפרוש מתוכי,
לבחור בחירות הוויתור.
טרקת את דלת הבנתך
בצאתך -
ולא השארת תקווה.
לא משתי ממקומי,
מקובעת
בקשתי
שמיים בהירים בשבילך
ולי - חילוץ ממועקת הלבטים,
מרחתי משחת שכיחה
על זיכרונותיי
והתפללתי לשלומך.
שוב לא שוכנת בת קול
בחדריי,
קמל זר השראתי,
נשרו עלעליו
ואני רצה לבדי
מכוונת כידון שלוף
אל מול מקלע
שתיקתך.
ושורה דממה-
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|