דולי נטיב / חייה על נשמתי האחרונה |
לא,
אל תסתכל
אהבת
ועזבת
ברחת
עם הרוח.
שם מאחור
עומדת
שפופה
כזקנה
מובלת
לחבל תלייה.
נופלת וקמה,
חתולה
חייה על נשמתה
האחרונה.
בנשימתו
האחרונה של פרפר
מאבדת
קולי.
אל תחפש אותי,
אני
כבר
לא קיימת.
הו,
אל תשקר...
אדם חסר נשמה,
בורח
עם שלי.
תמיד שלך,
לעולם
ועד.
מובלת לטבח
לרצח,
המוני
ברצון.
של
אדם אחד
חסר
כל משמעות.
משפט-
חסר קול.
משפט,
חסר מילים.
אלוהים,
אהבה כאן
היא עדיין קיימת.
אלוהים,
בבקשה...
רצח אותה!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|