נותר רק אבק על מקלדת
יונה בודדה על סורג מתקלף
וילדה, שבוכה לשלכת
מנצנצת מאושר כשהוא מתקרב.
נותרה לבדה, היא הסכימה
לפתוח דלתות לסיורים מאולתרים
כי ילדה, בתום רב מנופפת
בכף יד ורודה לאנשים זרים.
נותרו רק מס' דקות, מאות שניות
היא הבינה, עור האדם מרצון לא יתקלף
ילדה, מחכה לפרצוף שיתחלף
בכף יד ורודה נאחזת, בחשיכה, כמו עטלף.
נותר להעביר חיים שלמים, הפנימה
את הכאב היא בולעת בכל רגע מחדש
כל סתיו עושה העץ את הנדרש
קנאה עוצמת את עיניה, כן, כרגע היא נחש.
לשון דקה, את גופי היא מצמררת
קושרת ונקשרת, מכרסמת לאיטה
ואין כאן כלוב והיא בלהט משתוללת
ואחרי הכל, ילדה, אישה, יפה, בוכה.