אני כל הזמן דואגת, שיום אחד אני אצמח כמו אמא.
שיום אחד, באופן מפתיע ובלי שום התראה מראש אני אמצא את עצמי
מדברת, מתנהגת ומתפרצת כמו אמא.
זה כמו מעין נחשול שמשתלט עליי ואין לי שום דרך לעצור אותו.
הוא אוכל באיטיות את הילדה שבי, אותי, ואת כל התכונות הטובות
שקיבלתי מאבא, במקום אלה הוא משאיר אחריו את כל החרא גנים של
אמא.
דווקא את סבא וסבתא אני אוהבת... כנראה שכשמזדקנים, הנחשול
מקיא את כל מה שהוא אכל לך והולך.
אני הכי מפחדת - כשאני תופסת את עצמי עושה דברים כמו אמא.
למשל, רק אתמול התווכחתי עם איזה מישהו ואמרתי לו, ממש בלי
להרגיש, שמצידי הוא יכול לשקת לי בתחת.
או שהלכתי עם אדון הגנים הטובים (אבא) לקניות והכרחתי אותו
לחפש בדיוק את הספוג שאמא רצתה, כשהוא התקשר לברר איתה מה זה
בדיוק היה אמרתי לו "ואל תשכח להגיד לה שבזכותי היא תקבל את מה
שהיא רוצה!...."
לשני המקרים מכנה משותף - שניה אחרי שיצא המשפט הסורר מהפה,
מייד התעוררה אצלי במוח מחשבה:"איפה שמעתי את זה?..." לא לקח
הרבה זמן ו... "אה הא!" התעורר אצלי התת מודע, ואיית בעיני
רוחי את המילה הנוראה מכל "א-מ-א".
מייד בלעתי כמה דמעות וספרתי עד 30.
יש למעשה, רק מצב אחד שמתעלה על המצבים הנ"ל. והוא כשאמא
מתווכחת איתי ואני יורדת לרמתה. זה פשוט נורא.
במקרים כאלה גם לספור עד 30 לא מספיק. אני לא מבינה איך בנאדם
יכול להקשיב רק למה שהוא רוצה לשמוע.
ברצינות, אתה למשל, היית רוצה לחיות ככה? היית באמת רוצה לחיות
את חייך כשאתה יודע שכל מילה שמוציאים לעומתך מכוונת וקולעת
בדיוק למטרה - לרצות אותך?
ואת? מה את חושבת?...
כן, ידעתי...
אתם דווקא הייתם נהנים מזה, כן, כן, אל תנסו להכחיש.
טוב, אז אני - לא.
אני רוצה לשמוע את האמת, לא את מה שאני רוצה לשמוע, את האמת
האמיתית, אם הם מתמזגים - וואלה יופי.
אבל גם אם לא, תנו לי אותה.
אני גם לא מבינה איך זה שלא משנה מה קורה היא תמיד צודקת ואני
תמיד טועה, היא תמיד מנצחת ואני תמיד בוכה, וההסבר היחיד שלה
לכל מאזן הכוחות המשונה הזה הוא "אני ואת לא שוות."
אחרי שהיא כבר לא תוכל לתת לי עונשים, או ווה... אחרי שהיא לא
תוכל לתת לי עונשים, כשכבר לא יהיה לה נשק, אני... אוו... מה
שאני... אני... אני כבר אחשוב על משהו.
בינתיים אני רק צריכה להחזיק את עצמי ממש ממש חזק, להתאפק
ולהשגיח טוב טוב - שאני לא גדלה להיות כמוה....
הו אלוהים...
בבקשה...
רק לא לגדול להיות כמו אמא, אלוהים... רק לא לגדול להיות כמו
אמא!