כה יפה היא בעיני

כה יפה היא גם בכלל
ואומרים כל הבריות
מה נאה היא מיכל
שיערה כעץ הבנה
גולש ומשתלב
ידיה פוכרות בו
הוא מצטלב

וכששפתיה נעו
פרצו דברי מופת
והעיניים מדברות
בשם האינטלקט
היופי הפנימי זורם
אל החוץ ובכלל
נוגע הוא בלבבי
מיכל

רק איך אוכל להתרגש
ואף שעות אינני מכירך
ראיתיך קצת כאן, קצת שם
ולא ממש דיברתי גם
רק נסתי אל הדלת
עם תרוץ איוולת
על עדרים ועל טריפה
וכל זה כי את יפה

רגע קט אני עוצר
תוהה מה בלבבי
האם זו אהבת אמת
או האם זה מוסרי
האם אני אותך אוהב
או שמראך מטעני?
האם זה סתם אני כותב
או שאני אינני?
רודף החלציים
או שמלות, מכנס
שצמוד הוא לרגלייך
הוא מסתירך - המתרס

כה רציתי לשאול
רציתי לדעת
אך כה יפה את, הו מיכל
האם אוכל לגעת?

לדעת שאת באמת שם
לגעת שבאמת את שם
לטעום את טעם המילים
לחוש ברוך של הצלילים

ושוב אני עצמי שואל
ושוב נחבט בשאלה
האם אני אותך אוהב
או שמא את רק יפה
האם אפשר להתחייב
לרגש כה חזק
אחרי דקות של קול ערב
ורק רגע של מבט?

איך אני יכול זאת להרשות?
איך יכול אני להתמסר...
כה בקלות היפלת חומות
ברגע יחיד וכה משכר
וכל אשר עשית
וכל אשר אמרת
בעצב, רוך בך מפציע
חוסן, תום וטון מרגיע

מי יתנני סוף דבר
זה עדיין לא התחיל
את אפילו לא יודעת כוונותיי
וגם לי זה חדש למדיי

רגע חם, מה בוער?
עוד לא היה וכבר אני משער
שיהיה או לא יהיה?
אני חושש ומתבדר
הו, מיכל הנעימה
מי יתנני הבטחה?
מי יתנני סיכוי ובכלל,
מי יתנני ותהיני, מיכל