הבטתי במראה ולרגע תהיתי האם זו אני שמשתקפת שם בבואה,
האם זו אני או רק מסכה שמתיימרת להיות יותר חכמה,יותר שקולה.
מילים רבות והרבה חשיבה, כל הכבדות הזו ובשביל מה
הפשטות היא מבורכת אך גם אטומה....
אותן מילים
ואנשים אחרים
עוברים חולפים להם על פני
ומשאירים סימני מחיקה
גדולים וסתומים שאינם ניתנים לפיענוח
רגשות מעורבים
עם עשן של סיגריות ועוד הרבה מילים
אז מה הטעם באותן מילים אולי עדיף לשתוק
רק שלא ישאירו חתכים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.