לילה גשום,שמים שחורים
נטולי עננים וכובים.
סוגר שמירה בבסיס,
עולה לטנק הקרב מתחיל.

חוליה של מחבלים פורצת מצפון,
נכנסת בנו כמו סופה בשעת סערה,
אש תופת מכל הכיוונים,
מאמץ עיניים,רואה שחור.

פתאום,עיניי נקשרות בחבלים,
אני לא רואה כלום,מלבד את אלוקים,
צורח,מתפתל,אך אותי משתיקים בבעיטה,
חייל נחטף כך הודיעו מהצבא.

היה זה קרב קשה,שגבה מחיר נורא,
ארבעה הרוגים,וחטוף אחד שנשבה,
בינתיים,לא יודעים מה קרה,
מנסים לברר,אך הכל בסכנה.

משפחות מתמוטטות ברגע ההודעה,
אימהות בוכות,אבות מזילים דמעה,
הנה מתחיל סיוט ששמו הוא שכול,
הכל שחור,כואב נורא.

אז הודיעו לי מהצבא,
שילכו לעזעזאל כולם,עצב נורא,
המדינה פשעה,ועל זה היא משלמת ביוקר,
לאן נעלם הצדק?