כרמית אטיאס / תמימות |
אך ככל שהזמן עבר הרוע שהשתלט יצא לפנים
הפציר מתוכי ללא סוף
יצא עם המון פגע אך ללא מעוף
עד שפרצה המכה האיומה
ולפתע נותרתי לי ריקה ועירומה
השקט מילא את כל כולי
ובכי מר פרץ מעומק ביטני
השקט הנפשי שלי חזר לתוכי
הרוע פרץ החוצה והתמימות שלטה שוב על ליבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|