צרורים ארוכים של קוצים מגדרים אותך
ובליבי הגעגוע.
בואי נשתה את דמם של הענבים, נשחה בדמם המתוק והמשכר,
כך אמרת, וידעתי אותך לרגע.
חשפנו רגלינו, עורך היה חלק, שחינו בדם הענבים הסופיסטי הזה,
ליקקת לי אותו מהפיטמה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|