|
בעריסתו, עריסת נצרים
רואה העולל בחלומו
את אביו ואימו
חיוכי אהבה על שפתיהם,
חוזה בפני דודיו ודודותיו
המלאי התפעלות מתלתליו
וחיוכו.
ובחלומו
רואה הוא את קצה עריסתו
עליה ניצבים שבעה מלאכים
אשר בטרם שנתו שרים
באוזנו שירי ערש
ובעלות השחר
כנפיהם הלבנות
נפרשות
ודמותם חגה ונוסקת
ונעלמת
עד רדת ערב.
ובפוקחו עיניו
לחיי היום יום
רואה הוא את פני אלהים
ואלהים אוהב אותו
יותר מכל.
ואהבתו נושאת את רוחו של
העולל לשמיים
וגופו נקבר באדמה
ועריסת הנצרים
חוזרת ליום שבו עמדה
בטרם בואו לעולם.
ריקה. |
|
|
"וכי השפן כי
מעלה גירה הוא
ופרסה לא יפריס
טמא הוא לכם,
וכי הארנבת כי
מעלת גירה היא
ופרסה לא תפריס
טמאה היא לכם"
ויקרא יא 5-6.
תגידו, האלוהים
הזה ליצן או
מה?
אחד מזדעזע מרמת
הידיעות של
הקדוש ברוכו
בזאולוגיה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.