דורון פאר / נחיתה רכה |
שברתי שתיים ונקעתי את הקרסול.
ליקקתי קצת את הפרווה-
להוריד את האבק והדם,
הסתכלתי לוודא שאיש לא רואה,
יללה קטנה כדי לשחרר,
וקפצתי שוב אל החומה.
אז כואב להסתכל, אבל רואים מכאן את הנוף:
עכברים לבנים רצים, חוטי צמר מתגלגלים-
גן עדן- גם אם מרחוק.
אני עוד אחזור לשם, עם ארבע רגליים, זנב
ומבט ממוקד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|