"הצבא לא עוסק באימון של החיילים. זו תופעת לוואי בלבד. הצבא
מנסה לסנן את ברי המזל מקרב האנשים בעלי המזל הממוצע."
חזי ישב בגפו בוהה בחשיכה. הM-16 שלו מונח לצידו, והקסדה
מונחת על השולחן. אי אפשר באמת לצפות ממנו שאחרי יומיים של
שמירה 'ארבע-שמונה' הוא עדיין ישמור על ערנות.
כדי להעביר את הזמן, חזי אהב לבחון מחשבות פילוסופיות משונות
שצצו לו בראש. ביומיים הקודמים הוא חשב הרבה על אופניים.
המחשבות התרכזו בעיקר בשאלה איך האדם הראשון שרכב עליהם ידע
שזה בכלל אפשרי. למה להניח שאדם יכול להישאר יציב על שני
גלגלים, הרי הוא מעולם לא ראה לפני כן מישהו רוכב על אופניים.
משם המחשבות שלו נדדו לשאלות כמו 'איך גילו שאפשר לעשות
בלונים עם מסטיקים' ו'למה לעזאזל בחרו לעשות את הקולה שחורה -
איזה אדם שפוי היה מסכים לשתות את זה ראשון'.
היום הוא בחן את נושא הצבא. לאחר שנתיים בצבא בתפקיד לא מאתגר
במיוחד, הוא ניסה לחשוב מה מטרת המערכת הצבאית. האופציה
האחרונה ששקל נראתה המבטיחה ביותר.
"הרי אם יש לך חבר שתמיד זוכה בהגרלות, ותמיד מנצח ב'פרד
זוג', יש להניח שתעדיף שהוא ימלא עבורך את כרטיס הלוטו. לכן,
כשהצבא שולח חיילים לפעולות מסוכנות, הוא יודע שלאלו שחזרו
בריאים ושלמים יש מזל, ולכן יש להם סיכוי גדול יותר להצליח
בלחימה. אם חיילים מתו או נפצעו בפעולה, סימן שלא היה להם
מספיק מזל, ולצבא עדיף שלא לשלוח אותם להילחם עבורו."
חזי עצמו מילא לוטו באופן קבוע כבר שנים. הוא היה מודע
להסתברות לזכות, אבל הוא אהב לחשוב שאם מישהו למעלה ירצה לתת
לו משהו, כדאי להשאיר לו פתח לעשות את זה.
"אבל בעצם, אנחנו רואים שיש מקרים של אנשים שזכו בלוטו, ואחר
כך איבדו הכל, כולל מה שהיה להם לפני הזכייה. יכול להיות
שהזכייה בלוטו רוקנה להם את המזל. אולי לכל אחד יש מעין בקבוק
של מזל, שבכל שימוש הם מנצלים חלק ממנו, ואם הם יבזבזו יותר
מדי, המזל שלהם פשוט ייגמר. אז בעצם, אם הצבא מבזבז את המזל
של החיילים בפעולות הצבאיות, הוא לא סתם מסנן את ברי המזל.
הוא גורם להם להפסיק להיות ברי מזל ע"י בזבוז המזל שלהם."
הרוח שנשבה בצמרות העצים החזירה לרגע את חזי למציאות. הוא סרק
את האזור במבטו, מבלי לעזוב את הבודקה המחומם. הרדיו שפעל
ברקע מבלי שאיש יאזין לו דיווח על צונאמי שפגע במדינה קטנה
באסיה בפעם השנייה בשנה האחרונה. "נראה שאין להם מזל", הוסיף
מגיש החדשות בנימה קלילה.
"אולי בכל זאת יש היגיון במה שהצבא עושה. אם חייל נשלח לפעולה
צבאית וחוזר בשלום, לפחות ניתן לדעת ש'בקבוק המזל' שלו הוא לא
קטן. גם אם בזבזנו חלק ממנו, כנראה שעדיין נשאר הרבה."
הרדיו השמיע מנגינה שגרמה לחזי להפנות אליה את תשומת לבו.
המנגינה הייתה נעימת הפתיחה של הגרלת הלוטו השבועית. חזי
הוציא את הטופס המקופל מכיסו. מאז שהתחיל למלא טפסים בצורה
קבועה, היו לו מספרים קבועים. הם הורכבו מצירוף של ימי הולדת,
אירועים שונים, וסתם מספרים שהוחלטו בצורה שרירותית. חזי לא
באמת היה צריך את הטופס ביד כדי לבדוק את הזכייה. הוא זכר את
המספרים שלו בעל פה. אבל החזקת הטופס ביד וסימון המספרים
שיצאו היה לו לריטואל קבוע.
"והמספר הראשון שיצא לנו הערב כאן בהגרלת הלוטו השבועית הוא
. אני חוזר, 8."
8
התחלה טובה. חזי סימן את המספר בטופס שלו. השמונה בנובמבר היה
תאריך הלידה שלו.
במרחק של כמה מאות מטרים מהבודקה שלו, מחבל עשה את דרכו
לכיוון חזי. עם רון בלב ואקדח ביד, הוא התקדם חרישית דרך
העצים הסבוכים.
"והמספר השני הוא 11. כאן בהגרלת הלוטו השבועית אנחנו כבר
במספר השני, והוא 11."
חזי מחק גם את 11 מהטופס. השמונה בנובמבר הביא לו כבר שני
קליעות מתוך שש.
"הכדור השלישי והרביעי יצאו אחד אחרי השני ונתנו לנו את
המספרים 44 ו17-. בסוף הערב יהיה לנו מיליונר חדש, כאן בהגרלת
הלוטו השבועית."
המנחה המשיך עם הפרסום הלא כל כך סמוי שלו להגרלת הלוטו
השבועית, בזמן שחזי מחק גם את המספרים הללו מהטופס. דפיקות
הלב של חזי נעשו מהירות יותר. זו אמנם לא הפעם הראשונה שהוא
הוציא ארבעה מספרים, אבל זו הפעם הראשונה שהם יצאו אחד אחרי
השני. שני המספרים שנותרו לו בטופס היו 22 ו24-, הגיל של
האחים שלו בזמן שהוא התחיל למלא לוטו באופן קבוע.
המחבל הגיע לטווח אש, ונשכב על הקרקע בין העצים לצורך איזון
ומחסה. ראשו של חזי נראה בבירור דרך חלון הבודקה.
"והנה הכדור החמישי..."
קול הירייה הדהד ברחבי החורשה. הכדור חלף מילימטרים בודדים
מראשו של חזי, אשר בדיוק הפנה את ראשו לכיוון הרדיו. חזי
השתטח מיידית על הרצפה, ותוך כדי השבת אש, דיווח בקשר על
המחבל. כיתת הכוננות הוזעקה למקום, ותוך דקות קצרות השתלטו על
המחבל.
"היה לי הרבה מזל", חשב לעצמו חזי.
באולפן הגרלת הלוטו הכריזו כבר על המספרים האחרונים 3, 4
והמספר הנוסף 9, אבל חזי היה קצת עסוק מכדי להקשיב לרדיו.