הוא שמח שיש לי את הזמן להאריך כמה יפה השקיעה, כמה יפה הטבע.
מולו נופלת שמש לים של עננים, הנמשכים סביבה, כמן מריחת מכחול
לא מתוכננת. צבעי האודם העוטפים את היופי הזה, מזכירים לו
מלחמה עקובת דם.
שנרחיק מהשמש כשתי אצבעות, נגלה גוונים של אפור ותכלת. נמשכים
למרחק עצום, כמו ענן אבק לאחר מלחמה עקובת דם.
הנקודה האחרונה שלה נעלמת, אך הגוונים ישנם, כמו מסרבים להעלם
,כמו מסרבים לסיים עוד יום נפלא.
והים ניראה מפה כל כך שקט ורגוע. בגווני של כסף מדהימים, מזכיר
לו אותה והיא צריכה להגיע. היא כמו הים שקטה מבחוץ מבפנים מי
יודע.
דייגים על המזח נושרים אט אט לביתם עם שלל דגים ביד ושמחה
בלבם. והיא פה.
לפי צבע העננים גהנום זה בצד שהשמש שוקעת
הוא משך לה כיסא היא ישבה גופו התמוסס למראה האצילי שישב מולו
לגם מהוויסקי שלו הצית סיגריה ואמר :

" נסיכות זה היה בשבילי בגדר אגדה או חלום ורוד .עכשיו ,שאת
פה, יושבת מולי, אני מרגיש ויודע שחלום יכל להפוך אמת. ונסיכות
לא רק באגדות .הדרך שאת רוקדת, הדרך שאת הולכת, הדרך שאת
מחייכת,
תודה ששבית את לבי, תודה שהרסת את גופי, תודה שהערת אותי לחלום
של מציאות .
דמעה זלגה מעינו, הוא קם והלך ולא חזר עוד לאותו מקום קסום.