גשם
זה לא הגשם הראשון בסתיו זה
אבל עכשיו אני עומדת בו
ואני לבד
טיפות גדולות, כבדות
מרעישות בלחן נפלא
עוד אין את הריח
בושם הטבע
אך בלתי נמנע
הוא יבוא
ואיני רוצה להמנע
מבואו

החורף מתדפק
כבר מוכרים סוודרים
ועצבות נעימה באוויר
ממתינה
שהחורף יבוא
השנה
עוד שנה
עד כמה נעים או בלתי נסבל זה יהיה
בהעדרך
בהעדר אהבה?

אני רוצה לשבת ולכתוב לך מכתב פרדה
הינה נגמרת לה חצי שנה לעזיבתך
את חיי
אני רוצה ונמנעת
עוד טיפה
עוד טיפה
ומה לי לומר
ובשביל מה?

מה היית לי?
הרבה
לא הכל
אבל הרוב
מה תהיה לי?
רק געגוע
או נוסטלגיה
למשהו טוב שעבר
למה שאולי כבר לא יהיה
לא חרטה
לא צער או כעס
לא דבר שמילים יאמרו
כנראה שכבר לא אכתוב

אבל אני רוצה
למה?
לא יודעת.
כדאי?
לא נראה לי
היקרה?
כנראה שלא

כנראה שצריך לעזוב
את קצה החוט שנפרם
מחיים שהיו
ואינם

אז להתראות?