אני בוכה- מעייפות או מעצב.
זה כל כך לא משנה לי.
כנראה שכולם צדקו ובאמת אחרי החגים הכל
יתחיל מחדש.
ואני כל כך לא רוצה שהכל יתחיל מחדש.

תמיד פחדתי מהשנה שבה לא נבנה סוכה,
השנה אני מפחדת ממה שיקרה אחרי סוכות
שבו לא בנינו סוכה.

אני מנגבת את הדמעות מעייפות או מעצב,
זה אף פעם לא שינה לי.
לצערי כולם טעו והשנה החדשה הביאה
איתה רק קידומת חדשה, ותאריכים חדשים
שהם בעצם תאריכים ישנים עם זכרונות רעים
שממחזרים את עצמם בכל ראש שנה אחר.

ואני כל כך לא רוצה
לעצור
להמשיך.
הפסקתי לבכות- מעייפות או מעצב,
אולי משניהם.
תפסיקו לומר כבר שיהיה טוב.