לפרוט ידי על גופך דמוי הגיטרה,
בקימורים שבין גופך לנפשך.
צלילי קולך המעט חורקים הדורשים כיוון
את היצירה של ה' אך יש בך נגיעות אישיות שלי.
מסתכל עלייך נפרשת אלי כמפה של אי בודד,
מרוחקת מעט, דורשת ממני להתאמץ אלייך.
לתור כל חלק בך כאילו בפעם הראשונה ואז לחזור
לפעם שניה, אחרת מהקודמת לה. את משתנה לי.
ללגום ממי גופך הטבעי,
אם הייתי יכול לשחות בתוכך תשעה חודשים - הייתי.
ללגום אותך מתוך שפתיים אדומות המעבירות ברוקך את
מתכונך. ללגום עד שאדע מה הם המרכיבים מהם את עשויה.
ללגום אותך ולהתמכר. ללגום אותך ולשנוא כל דקה.
כי את
הטיפה המרה שלי. |