|
לפרוט ידי על גופך דמוי הגיטרה,
בקימורים שבין גופך לנפשך.
צלילי קולך המעט חורקים הדורשים כיוון
את היצירה של ה' אך יש בך נגיעות אישיות שלי.
מסתכל עלייך נפרשת אלי כמפה של אי בודד,
מרוחקת מעט, דורשת ממני להתאמץ אלייך.
לתור כל חלק בך כאילו בפעם הראשונה ואז לחזור
לפעם שניה, אחרת מהקודמת לה. את משתנה לי.
ללגום ממי גופך הטבעי,
אם הייתי יכול לשחות בתוכך תשעה חודשים - הייתי.
ללגום אותך מתוך שפתיים אדומות המעבירות ברוקך את
מתכונך. ללגום עד שאדע מה הם המרכיבים מהם את עשויה.
ללגום אותך ולהתמכר. ללגום אותך ולשנוא כל דקה.
כי את
הטיפה המרה שלי. |
|
|
טוב, תראי,
בתיה... לא
התכוונתי להעליב
אותך. לא, לא
אמרתי שאני
מתחרט על מה
שאמרתי. אני
עדיין לא חושב
שאת יותר חכמה
מהנעל השמאלית
שלי, אבל לא
התכוונתי להעליב
אותך, התכוונתי
לעזור לך להגיע
לאמת.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.